Chap. 35
1
וַיַּ֨עַשׂ יֹאשִׁיָּ֧הוּ בִֽירוּשָׁלִַ֛ם פֶּ֖סַח לַיהוָ֑ה וַיִּשְׁחֲט֣וּ הַפֶּ֔סַח בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן:
Josias célébra la Pâque en l’honneur de l’Éternel à Jérusalem, et on immola la Pâque le quatorzième jour du premier mois.
Rachi (non traduit)
וַיַּעַשׂ יֹאשִׁיָּהוּ בִּירוּשָׁלַיִם פֶּסַח. לְפִי שֶׁכָּל מַלְכֵי יְהוּדָה הָרְשָׁעִים לֹא עָשׂוּ פֶּסַח כְּמִשְׁפָּטוֹ:
M. David (non traduit)
לחדש הראשון. לפי שנא' למעלה שחזקיה עשה פסח בחדש השני לזה אמר שיאשיה עשה בחדש הראשון כמשפט:
2
וַיַּעֲמֵ֥ד הַכֹּהֲנִ֖ים עַל־מִשְׁמְרוֹתָ֑ם וַֽיְחַזְּקֵ֔ם לַעֲבוֹדַ֖ת בֵּ֥ית יְהוָֽה: (ס)
Il établit les prêtres dans leurs charges et les encouragea au service du temple de l’Éternel.
M. David (non traduit)
על משמרותם. כ ''א במשמר שלו: ויחזקם. זרזם באזהרה לעשות עבודת ה':
Ralbag (non traduit)
ויעמד הכהנים על משמרותם. ר''ל שכבר העמידם על המשמרות שהיו מוגבלים ומסודרים ביניהם מימי דוד ושלמה : ויחזקם לעבודת בית ה'. ר''ל שזרזם בענין העבודה שיהיו זרוזים בה לעשותה כראוי תמיד :
3
וַיֹּ֣אמֶר לַ֠לְוִיִּם (המבונים) הַמְּבִינִ֨ים לְכָל־יִשְׂרָאֵ֜ל הַקְּדוֹשִׁ֣ים לַיהוָ֗ה תְּנ֤וּ אֶת־אֲרוֹן־הַקֹּ֙דֶשׁ֙ בַּ֠בַּיִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה שְׁלֹמֹ֤ה בֶן־דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵין־לָכֶ֥ם מַשָּׂ֖א בַּכָּתֵ֑ף עַתָּ֗ה עִבְדוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל:
Il dit aux Lévites qui enseignaient à tout Israël et qui étaient consacrés à l’Éternel : "Mettez l’arche sainte dans le temple qu’a construit Salomon, fils de David, roi d’Israël ; vous n’avez plus à la porter sur l’épaule. A présent, servez l’Éternel, votre Dieu, et son peuple Israël.
Rachi (non traduit)
תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁהֶעֱבִירוֹ מְנַשֶּׁה וְאָמוֹן אֶת הָאָרוֹן וַיָּשִׂימוּ תַּחְתָּיו פְּסִילֵיהֶם כִּדְמוּכָח לְעֵיל (ב' ל''ג) בִּמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם פֶּסֶל הַסֶּמֶל וגו' לְפִיכָךְ צִוָּה יֹאשִׁיָּהוּ לְהוֹשִׁיבוֹ וְלִיתֵּן הָאָרוֹן בִּמְקוֹמוֹ אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ שֶׁאָמַר לַלְוִיִּם לְגָנְזוֹ שָׁם:
אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף. זוֹ טַעֲנָה אַחֶרֶת הִיא וּתְחִילַּת מִלָּה הוּא שֶׁאָמַר לָהֶם אֵין לָכֶם שׁוּם טוֹרַח מַשָּׂא בַּכָּתֵף מִכָּל כְּלֵי בֵּית ה' שֶׁתּוּכְלוּ לוֹמַר מִשּׁוּם טוֹרֵחַ מַשָּׂא בַּכָּתֵף אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לַעֲבוֹד אֶת ה' וְעַמּוֹ לְפִיכָךְ מֵעַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּשִׁיר וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לִשְׁחוֹט וּלְהַפְשִׁיט פִּסְחֵיהֶן כִּדְמוּכָח לְמַטָּה וְשָׁחֲטוּ הַפֶּסַח וְהִתְקַדְּשׁוּ וגו':
M. David (non traduit)
ללוים המבינים. לכהנים בני לוי המלמדים בינה לישראל ובו': תנו את ארון. רז''ל אמרו שצוה לגנזו במקום מטמון שעשה שלמה למען לא יוליכוהו בגולה עם ישראל ולפי פשוטו יאמר כי המלכים הרשעים אשר קדמו לו העבירו הארון ממקומו והעמידו תחתיו הפסל לזה אמר להם להחזירו למקומו: אין לכם משא בכתף. ר''ל אחר שתשאו את הארון בכתף להחזירו למקומו שוב לא יהיה לכם מעתה שום עבודת משא בכתף ולזה תהיו פנוים ועבדו את ה' ועמו בדבר הקרבנות:
Ralbag (non traduit)
תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד. ידענו כי הארון לא נלקח בגלות ירושלם כי בכלים שזכר מלך בבל לא נזכר זה גם לא נזכר בכלים שהשיב כורש לזרובבל ולזה ידמה שהוא צוה לתתו בבית שהכין לו שלמה לגנזו שם כי ידע שעתיד הבית ליחרב ולולא זה לא היה טעם לאמרו תנו את ארון הקדש בבית כי לא סר משם וכבר נרמז בזה המקום שהכין שלמה לגנזו שם בספר מלכים. ויהיה אמרו אין לכם משא בכסף כי איך שיהיה כבר סר מהם זה העמל והוקל מהם ולזה זרזם שיעבדו את ה' ואת עמו במה שמנה אותם עליו :
4
(והכונו) וְהָכִ֥ינוּ לְבֵית־אֲבוֹתֵיכֶ֖ם כְּמַחְלְקוֹתֵיכֶ֑ם בִּכְתָ֗ב דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וּבְמִכְתַּ֖ב שְׁלֹמֹ֥ה בְנֽוֹ:
Soyez prêts par maisons paternelles, selon vos divisions, suivant le programme de David, roi d’Israël, et celui de Salomon, son fils.
M. David (non traduit)
והכינו. את עצמכם הכינו כל א' לבית אבתיו כפי אשר נחלקתם כאמור בכתב דוד ושלמה:
Ralbag (non traduit)
והכינו לבית אבותיכם כמחלקותיכם. ר''ל שתטרחו ליחס הלוים לבית אבותיכם איש על המחלוקת שלו :
5
וְעִמְד֣וּ בַקֹּ֗דֶשׁ לִפְלֻגּוֹת֙ בֵּ֣ית הָֽאָב֔וֹת לַאֲחֵיכֶ֖ם בְּנֵ֣י הָעָ֑ם וַחֲלֻקַּ֥ת בֵּֽית־אָ֖ב לַלְוִיִּֽם:
Tenez-vous dans le sanctuaire selon les sections des maisons paternelles, pour vos frères, les enfants du peuple, et selon le partage des maisons paternelles des Lévites.
Rachi (non traduit)
לִפְלֻגּוֹת. לְמַחֲלוֹקֶת לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ כִּדְבַר ה' בְּיַד מֹשֶׁה:
M. David (non traduit)
בקדש. בהעזרה: לפלגות בית האבות. למחלוקת בית האבות כ''א לבד: לאחיכם בני העם. את בני ישראל צוה להעמיד כל בית אב לבד לעשות את הפסח: וחלוקת וכו'. וכן הלוים יעמדו כל בית אב לבד:
M. Tsion (non traduit)
לפלגות. לחלקים כמו בימיו נפלגה הארץ (בראשית י) :
Ralbag (non traduit)
ועמדו בקדש לפלגות בית האבות וגו'. ר''ל עמדו בקדש כולכם למחלוקת בית האבות כל אחד לפי עבודתו בעבור אחיכם בני העם לעזרם על דבר הפסחים ובעבור חלקת בית אב ללוים העובד ביום ההוא כי לא יוכלו להשלים אנשי בית אב זאת העבודה לרבויה :
6
וְשַׁחֲט֖וּ הַפָּ֑סַח וְהִתְקַדְּשׁוּ֙ וְהָכִ֣ינוּ לַאֲחֵיכֶ֔ם לַעֲשׂ֥וֹת כִּדְבַר־יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה: (פ)
Immolez la Pâque, sanctifiez-vous, tenez-vous prêts pour vos frères, en vous conformant à la parole de l’Éternel transmise par Moïse."
Rachi (non traduit)
M. David (non traduit)
והתקדשו. טהרו את עצמבם: והכינו. גם הכינו וזרזו את אחיכם לטהר את עצמם לעשות הפסחים כדבר ה':
Ralbag (non traduit)
והכינו לאחיכם לעשות. ר''ל לכהנים. וזאת ההכנה היתה שהיו הלוים מפשיעים הפסחים ועוזריה לכהנים בעבודתם להכין להם הדברים כדי שיוכלו להשלים מה שיש עליהם לעשות :
7
וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן כְּבָשִׂ֣ים וּבְנֵֽי־עִזִּים֮ הַכֹּ֣ל לַפְּסָחִים֒ לְכָל־הַנִּמְצָ֗א לְמִסְפַּר֙ שְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף וּבָקָ֖ר שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים אֵ֖לֶּה מֵרְכ֥וּשׁ הַמֶּֽלֶךְ: (ס)
Josias préleva pour les gens du peuple, pour tous ceux qui étaient là, du menu bétail, agneaux et chevreaux, le tout destiné aux sacrifices pascaux, au nombre de trente mille têtes et trois mille têtes de gros bétail, tout cela pris sur les biens du roi.
Rachi (non traduit)
וַיָּרֶם יֹאשִׁיָּהוּ לִבְנֵי הָעָם. דּוּגְמָא (מְדַבֵּר י''ח) כֵּן תָּרִימוּ גַּם אַתֶּם לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה:
לְכָל הַנִּמְצָא. לְכָל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָאִים הִפְרִישׁ צֹאן לַפְּסָחִים:
לְמִסְפַּר שְׁלֹשִׁים אֶלֶף. בֵּין צֹאן בֵּין כְּבָשִׂים בֵּין עִזִּים:
וּבָקָר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים. לְשַׁלְמֵי חֲגִיגָה:
M. David (non traduit)
לכל הנמצא. בירושלים: ובקר. לשלמי חגיגה:
M. Tsion (non traduit)
וירם. והפריש :
8
וְשָׂרָ֞יו לִנְדָבָ֥ה לָעָ֛ם לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם הֵרִ֑ימוּ חִלְקִיָּ֨ה וּזְכַרְיָ֜הוּ וִֽיחִיאֵ֗ל נְגִידֵי֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים לַכֹּהֲנִ֞ים נָתְנ֣וּ לַפְּסָחִ֗ים אַלְפַּ֙יִם֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת וּבָקָ֖ר שְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת:
Les chefs aussi prélevèrent un présent pour le peuple, les prêtres et les Lévites ; Hilkiyya, Zacharie, Yehïêl, intendants du temple de Dieu, donnèrent aux prêtres deux mille six cents agneaux pascaux et trois cents bœufs.
M. David (non traduit)
לעם. וחוזר ומפרש שהם לכהנים וללוים: חלקיה. ר''ל השרים חלקיה וכו' פקידי בית האלהים הם נתנו לכהנים לפסחים וכו':
9
(וכונניהו) וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל אֶחָ֗יו וַחֲשַׁבְיָ֧הוּ וִיעִיאֵ֛ל וְיוֹזָבָ֖ד שָׂרֵ֣י הַלְוִיִּ֑ם הֵרִ֨ימוּ לַלְוִיִּ֤ם לַפְּסָחִים֙ חֲמֵ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וּבָקָ֖ר חֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת:
Conanyahou, Chemayahou et Netanel, ses frères, et Hachabiahou, Yeïêl et Jozabad, chefs des Lévites, firent don aux Lévites de cinq mille agneaux pascaux et de cinq cents bœufs.
10
וַתִּכּ֖וֹן הָעֲבוֹדָ֑ה וַיַּֽעַמְד֨וּ הַכֹּהֲנִ֧ים עַל־עָמְדָ֛ם וְהַלְוִיִּ֥ם עַל־מַחְלְקוֹתָ֖ם כְּמִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ:
Le service prêt, les princes se tinrent à leur place et les Lévites dans leurs divisions, selon l’ordre du roi.
M. David (non traduit)
ותכון העבודה. נעשית העבודה בתקון ובהכנה: על עמדם. על מקום מעמדם כל משמר לבד: על מחלקותם. כפי שנחלקו למשמרות: כמצות המלך. אשר צוה שתעמוד כל משמר לבד:
11
וַֽיִּשְׁחֲט֖וּ הַפָּ֑סַח וַיִּזְרְק֤וּ הַכֹּהֲנִים֙ מִיָּדָ֔ם וְהַלְוִיִּ֖ם מַפְשִׁיטִֽים:
Ils immolèrent la Pâque ; les prêtres lancèrent le sang reçu de leurs mains, et les Lévites firent le dépouillement [des victimes].
M. David (non traduit)
וישחטו. הלוים שחטו כי השחיטה כשרה בזרים: מידם. מיד הלוים כי הכהנים הושיבו בידם המזרקות עם הדם להיות מוכן לזריקה: מפשיטים. עורות הפסחים:
12
וַיָּסִ֨ירוּ הָעֹלָ֜ה לְ֠תִתָּם לְמִפְלַגּ֤וֹת לְבֵית־אָבוֹת֙ לִבְנֵ֣י הָעָ֔ם לְהַקְרִיב֙ לַיהוָ֔ה כַּכָּת֖וּב בְּסֵ֣פֶר מֹשֶׁ֑ה וְכֵ֖ן לַבָּקָֽר:
Ils mirent de côté les holocaustes, pour les donner, selon les divisions des maisons paternelles, aux gens du peuple, afin de les offrir à l’Éternel suivant les prescriptions du livre de Moïse, et il en fut de même du gros bétail.
M. David (non traduit)
ויסירו העולה. מכל פסח הסירו דבר העולה ממנו על מזבח והם האימורים: לתתם. לתת הפסחים להכתות החלוקות מבתי אבות וכו': להקריב לה'. חוזר על ראשית המקרא לומר הסירו העולה להקריב לה': וכן לבקר. ובן עשו לבקר של שלמי חגיגה שהסירו מתחלה האימורים ואח ''ז נתנו הבקר לבעליהם: ויבשלו הפסה באש. ר''ל צלו אותו באש וזהו כמשפט: והקדשים. בשר השלמים: ויריצו. הוליכו במרוצה את הבשר לבני העם:
Ralbag (non traduit)
ויסירו העולה לתתם למפלגות לבית אבות לבני העם. ר''ל שחלקו נתחיה לאנשי הבית אב של אותו היום וזה שאיש אחד מהם לקח נתח או נתחים ידועים ממנה וכן עד כלות כל הנתחים :
13
וַֽיְבַשְּׁל֥וּ הַפֶּ֛סַח בָּאֵ֖שׁ כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְהַקֳּדָשִׁ֣ים בִּשְּׁל֗וּ בַּסִּיר֤וֹת וּבַדְּוָדִים֙ וּבַצֵּ֣לָח֔וֹת וַיָּרִ֖יצוּ לְכָל־בְּנֵ֥י הָעָֽם:
On cuisit la Pâque au feu, selon la règle ; quant aux choses saintes, on les cuisit dans des marmites, des chaudrons et des poêles, et on s’empressa de les donner à tous les gens du peuple.
Rachi (non traduit)
וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט. צָלִי אֵשׁ (שְׁמוֹת י''ב):
וַיָּרִיצוּ לְכָל בְּנֵי הָעָם. הַלְוִיִּם וּכְשֶׁהֱכִינוֹ לְכָל יִשְׂרָאֵל אַחַר כָּךְ הֵכִינוּ לָהֶם הַלְוִיִּם לְעַצְמָם וְלַכֹּהֲנִים שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לְהָכִין:
M. Tsion (non traduit)
בסירות. קדרות : ובדודים. מל' דוד ויורה : ובצלחות. כעין קדרה וכן את הצלחת (מ''ב כא) :
Ralbag (non traduit)
ויבשלו הפסח באש כמשפט. למדנו מזה המקום שהצליה תקרא בשול ולזה אמרה התורה ובשל מבושל במים לפי שבאש גם כן יקרא בשול ר''ל הצליה : והקדשים בשלו בסירות. הנה הבקר היה לשלמי חגיגת הפסח ואותם השלמים בשלו במים באלו הכלים שזכר :
14
וְאַחַ֗ר הֵכִ֤ינוּ לָהֶם֙ וְלַכֹּ֣הֲנִ֔ים כִּ֤י הַכֹּהֲנִים֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן בְּהַֽעֲל֛וֹת הָעוֹלָ֥ה וְהַחֲלָבִ֖ים עַד־לָ֑יְלָה וְהַלְוִיִּם֙ הֵכִ֣ינוּ לָהֶ֔ם וְלַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן:
Ensuite ils apprêtèrent ce qui leur revenait, à eux et aux prêtres, car les prêtres, descendants d’Aaron, [furent occupés] à offrir les holocaustes et les graisses jusqu’à la nuit. Aussi les Lévites préparèrent-ils tout pour eux-mêmes et pour les prêtres, descendants d’Aaron.
M. David (non traduit)
ואחר. אח ''ז הכינו גם לעצמם ולהכהנים כי הכהנים היו עסוקים בהעלאת העולות והאימורים ולזה היו הלוים מכינים לעצמם ולכהנים:
Ralbag (non traduit)
ואחר הכינו להם ולכהנים. ר''ל כי הלוים הכינו לעם הפסח והלשמים כמשפטי התורה למען לא יחטאו בזה והכינו אחר זה הפסח והקדשים להם ולכהנים לבשל אותם כמשפט כי הכהנים בני אהרן היו טרודים בהעלות העולה והחלבים של פסחים עד לילה ולזה הוצרכו הלוים להכין להם :
15
וְהַמְשֹֽׁרֲרִ֨ים בְּנֵי־אָסָ֜ף עַל־מַעֲמָדָ֗ם כְּמִצְוַ֤ת דָּוִיד֙ וְאָסָ֞ף וְהֵימָ֤ן וִֽידֻתוּן֙ חוֹזֵ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ וְהַשֹּׁעֲרִ֖ים לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר אֵ֣ין לָהֶ֗ם לָסוּר֙ מֵעַ֣ל עֲבֹֽדָתָ֔ם כִּֽי־אֲחֵיהֶ֥ם הַלְוִיִּ֖ם הֵכִ֥ינוּ לָהֶֽם:
Les chantres de la maison d’Assaph étaient à leur poste selon l’ordonnance de David, d’Assaph, de Hêman et de Yedoutoun, Voyant du roi, et les portiers occupaient chaque porte ; ils n’eurent pas à s’écarter de leur service, car les Lévites, leurs frères, avaient tout préparé pour eux.
Rachi (non traduit)
חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה חוֹזֵה:
M. David (non traduit)
על מעמדם. עמדו על מקום מעמדם לשורר: כמצות דוד. ר''ל בהלולים שתקן דוד ואסף וכו' כי גם המה תקנו מזמורים כמ''ש בס' תהלים: והשוערים. שומרי השערים עמדו במקומם כ''א בשערו: אין להם לסור. לא היה להם צורך לסור מעבודתם להכין פסחיהם כי אחיהם הלוים הפנוים מעבודה הם הכינו להם:
Ralbag (non traduit)
והנה היו המשוררים מתעסקים כל היום בעבודת השיר והשוערים היו לשער ושער ולא סר איש מהם מעל עבודתו כי שאר הלוים הכינו כל המצטרך לכהנים ולעם. ומזה המקום למדנו שהמשוררים היו משוררים בעת עבודת הפסחים כי מן התורה לא התבאר שיהיו מחצצרים רק על העולות ועל השלמים :
16
וַ֠תִּכּוֹן כָּל־עֲבוֹדַ֨ת יְהוָ֜ה בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לַעֲשׂ֣וֹת הַפֶּ֔סַח וְהַעֲל֣וֹת עֹל֔וֹת עַ֖ל מִזְבַּ֣ח יְהוָ֑ה כְּמִצְוַ֖ת הַמֶּ֥לֶךְ יֹאשִׁיָּֽהוּ:
Ainsi fut assuré tout le service du Seigneur ce jour-là pour célébrer la Pâque et offrir des holocaustes sur l’autel de l’Éternel, selon l’ordre du roi Josias.
M. David (non traduit)
ותכון. הכל היה בתקון רב ובסדר נפלא בין בדבר הפסח בין בדבר העולות:
17
וַיַּעֲשׂ֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל הַֽנִּמְצְאִ֛ים אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְאֶת־חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:
Tous les Israélites qui se trouvaient là célébrèrent la Pâque en ce temps-là ainsi que la fête des Azymes durant sept jours.
M. David (non traduit)
הנמצאים. בירושלים: ואת חג המצות. ר''ל הקרבנות הקבועות בכל יום ועולות ראיה ושלמי חגיגה:
18
וְלֹֽא־נַעֲשָׂ֨ה פֶ֤סַח כָּמֹ֙הוּ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מִימֵ֖י שְׁמוּאֵ֣ל הַנָּבִ֑יא וְכָל־מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֣ל | לֹֽא־עָשׂ֡וּ כַּפֶּ֣סַח אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה יֹֽ֠אשִׁיָּהוּ וְהַכֹּהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֤ם וְכָל־יְהוּדָה֙ וְיִשְׂרָאֵ֣ל הַנִּמְצָ֔א וְיוֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם: (ס)
L’on n’avait pas célébré une telle Pâque en Israël depuis l’époque du prophète Samuel, et aucun des rois d’Israël n’avait rien fait de comparable à la Pâque que célébra Josias ainsi que les prêtres, les Lévites, tout Juda et Israël qui se trouvaient là et les habitants de Jérusalem.
Rachi (non traduit)
וְלֹא נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמֹהוּ. (בִּמְלָכִים ב' כ''ג) כְּתִיב כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשּׁוֹפְטִים מִיּוֹם שֶׁנֶּחְלְקוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת שֶׁסָּרוּ עֲשֶׂרֶת שְׁבָטִים מֵעַל מַלְכֵי יְהוּדָה וְיַשְׁלִיטוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ לְבַדָּם שֶׁכָּל הַיָּמִים שֶׁהָיוּ לִשְׁנֵי גּוֹיִם הָיוּ שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין עוֹשִׂים פֶסַח לְשֵׁם ה' בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵלּוּ לְשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּבֵית אֵל וּבְדָן וְדָבָר זֶה לֹא אֵירַע כָּל יְמֵי הַשּׁוֹפְטִים שֶׁנֶּחְלְקוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת וְלֹא הָיָה לָהֶם לְכָל דּוֹר וָדוֹר רַק שׁוֹפֵט א' וְאוֹתוֹ הַשּׁוֹפֵט הָיָה מַכְרִיחָם לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ ה' כִּמְפוֹרָשׁ בְּשׁוֹפְטִים וְהָיָה ה' עִם הַשּׁוֹפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיָּד אוֹבֵיהֶם כָּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט וְכָל י' הַשְּׁבָטִים הָיוּ הוֹלְכִים לְשִׁילֹה וְעוֹשִׂים פֶּסַח לְשֵׁם ה' וּכַפֶּסַח הַזֶּה לֹא נַעֲשָׂה כָּל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יַחַד עוֹשִׂים פֶּסַח אֲבָל בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ שֶׁכְּבָר פָּסַק מַלְכוּת י' הַשְּׁבָטִים וּמִשֶּׁהֶחֱזִיר יִרְמְיָה י' הַשְּׁבָטִים לֹא הִמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם עוֹד מֶלֶךְ אֶלָּא יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְעָשׂוּ כּוּלָּם פֶּסַח יַחַד לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּירוּשָׁלַיִם וְזֶהוּ לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה לה' בִּירוּשָׁלַיִם וּפִתְרוֹן זֶה מַטְעֶה אוֹתִי מְאֹד וְלֹא נִרְאֶה לִי נְהִי נַמִּי דְּהֶחֱזִיר יִרְמְיָה עֲשֶׂרֶת שְׁבָטִים וְיֹאשִׁיָּהוּ מָלַךְ עֲלֵיהֶם בִּירוּשָׁלַיִם הֵיאַךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא עָשׂוּ כַּפֶּסַח הַזֶּה כָּל יְמֵי הַשּׁוֹפְטִים וּבִימֵי שְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה וּבִימֵי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִן עַל אַדְמָתָם שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים וְלֹא הָיָה לָהֶם אֶלָּא מֶלֶךְ אֶחָד וְהָיָה לִבָּם לַשָּׁמַיִם אַךְ כָּךְ פִּתְרוֹנוֹ וְכָךְ פָּתַר לִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר ב''ר מְשֻׁלָּם זצ''ל וְלֹא נַעֲשָׂה פֶּסַח כָּמוֹהוּ מֵעוֹלָם שֶׁיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים בְּהֵמוֹת לַפְּסָחִים דֵּי סִפּוּקָם וּבָקָר לְשְׁלֵמֵי חֲגִיגָה וְצִוָּה לַלְוִיִּם לְהָכִין לָהֶם וְלִשְׁלוֹחַ לְכָל אִישׁ וְאִישׁ לְפִי אָכְלוּ:
M. David (non traduit)
כמוהו. להיות כמוהו בטהרה יתירה ובתקון נפלא: מלכי ישראל. הם דוד ושלמה שהיו גם מלכי ישראל: הנמצא. הבא מעריו ונמצא בירושלים:
19
בִּשְׁמוֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לְמַלְכ֖וּת יֹאשִׁיָּ֑הוּ נַעֲשָׂ֖ה הַפֶּ֥סַח הַזֶּֽה:
C’est dans la dix-huitième année du règne de Josias que fut célébrée cette Pâque.
20
אַחֲרֵ֣י כָל־זֹ֗את אֲשֶׁ֨ר הֵכִ֤ין יֹֽאשִׁיָּ֙הוּ֙ אֶת־הַבַּ֔יִת עָלָ֞ה נְכ֧וֹ מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֛יִם לְהִלָּחֵ֥ם בְּכַרְכְּמִ֖ישׁ עַל־פְּרָ֑ת וַיֵּצֵ֥א לִקְרָאת֖וֹ יֹאשִׁיָּֽהוּ:
Après que Josias eut ainsi organisé tout le service du temple, Nekho, roi d’Égypte, monta guerroyer à Kharkhemich sur l’Euphrate, et Josias sortit à sa rencontre.
Rachi (non traduit)
אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם. הַפָּסוּק קוֹבֵל וּמְקוֹנֵן עַל יֹאשִׁיָּהוּ שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לוֹ נֵס כְּמוֹ לְחִזְקִיָּהוּ שֶׁכָּתוּב בּוֹ אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת בָּא סַנְחֵרִיב עַל חִזְקִיָּהוּ וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס:
לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת. עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּדִכְתִיב (בִּמְלָכִים ב' כ''ג) וְרָצָה לַעֲבוֹר דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עָלָיו וּפַרְעֹה נְכוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לָבוֹא עָלָיו דֶּרֶךְ נָהָר פְּרָת אִם לֹא יַעֲבוֹר דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֲרֵי מִצְרַיִם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּנְהַר פְּרָת בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ. שֶׁדָּרַשׁ וְחֶרֶב לֹא תַּעֲבוֹר בְּאַרְצְכֶם (וַיִּקְרָא כ''ו) אֲפִילּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם לֹא תַּעֲבוֹר בְּאַרְצְכֶם וְלֹא יֵדַע חֵטְא לֵיצָנֵי הַדּוֹר אֲשֶׁר אַתְּרֵי הַדֶּלֶת קָמוּ לסדור כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית:
M. David (non traduit)
אשר הכין וכו'. אשר העמיד דבר הבית על מכונו ובסיסו בהעמדת המשמרות וכיוצא: נכו. פרעה נכו וכן נאמר במ''ב: על פרת. סמוך לנהר פרת:
M. Tsion (non traduit)
נכו. ת''י חגירא והוא מענין שבירה וכן נכה רגלים (ש''ב ד) :
Ralbag (non traduit)
עלה נכו מלך מצרים. כבר נקרא שמו בספר מלכים פרעה נכה :
21
וַיִּשְׁלַ֣ח אֵלָ֣יו מַלְאָכִ֣ים | לֵאמֹר֩ | מַה־לִּ֨י וָלָ֜ךְ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה לֹא־עָלֶ֨יךָ אַתָּ֤ה הַיּוֹם֙ כִּ֚י אֶל־בֵּ֣ית מִלְחַמְתִּ֔י וֵאלֹהִ֖ים אָמַ֣ר לְבַֽהֲלֵ֑נִי חֲדַל־לְךָ֛ מֵאֱלֹהִ֥ים אֲשֶׁר־עִמִּ֖י וְאַל־יַשְׁחִיתֶֽךָ:
Mais Nekho lui fit dire par des messagers : "Qu’y a-t-il entre moi et toi, roi de Juda ? Ce n’est pas à toi que j’en ai aujourd’hui, mais à la maison avec qui je suis en guerre, et Dieu m’a ordonné de me hâter. Laisse faire à Dieu, qui est avec moi, afin qu’il ne te détruise pas."
M. David (non traduit)
מה לי ולך. ר''ל מה לי עליך ומה לך עלי וכי אויבים אנחנו זה לזה: לא עליך אתה היום. היום הזה אינני הולך עליך ואמר אתם לתוספת ביאור: אל בית מלחמתי. אל מקום מלחמתי והוא על מלך אשור: ואלהים אמר לבהלני. אולי שמע מפי ירמיה בדבר ה' למהר ללכת בבהלה על אשור: חדל לך מאלהים. ר''ל חדל לך מהלחם עם אלהים אשר עמי וכאומר הלא מפי ר' אני הולך וא ''כ הוא עמי ואם תעכב על ידי מללכת יחשב כאלו תלחם עמו לזה חדל לך ולא ישחיתך האלהים. (כב) ולא הסב. לא החזיר פניו ממנו ובכדי להלחם בו שינה בגדי המלוכה ללבוש בגדי מלחמה: מפי אלהים. מה שאמר לו דברי ירמיה מפי אלהים:
22
וְלֹֽא־הֵסֵב֩ יֹאשִׁיָּ֨הוּ פָנָ֜יו מִמֶּ֗נּוּ כִּ֤י לְהִלָּחֵֽם־בּוֹ֙ הִתְחַפֵּ֔שׂ וְלֹ֥א שָׁמַ֛ע אֶל־דִּבְרֵ֥י נְכ֖וֹ מִפִּ֣י אֱלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֕א לְהִלָּחֵ֖ם בְּבִקְעַ֥ת מְגִדּֽוֹ:
Mais Josias ne se détourna point de lui. Il se déguisa pour se battre avec lui et n’écouta pas les paroles de Nekho, inspirées de Dieu. Il vint livrer bataille dans la plaine de Meghiddo.
Rachi (non traduit)
וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים. שֶׁאָמַר לוֹ מִפִּי אֱלֹהִים כִּי כֵן אָמַר יְשַׁעְיָה וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְזֶהוּ שֶׁיִּסֵּד הַקַּלִּיר כָּל הֲמוֹנָיו לָלֶכֶת אֲרָם נַהֲרַיִם לְמַעַן לֹא תַּעֲבוֹר חֶרֶב כָּל שֶׁהוּא בְּאֶפְרַיִם לֹא שָׁמַע לַחוֹזֶה וישוב אֲחוֹרַיִם כִּי נִגְזְרָה גְּזֵירָה לְסַכְסֵךְ מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם:
M. Tsion (non traduit)
התחפש. ענין לבישת בגדים משונים מבגדים שרגיל בהם ודוגמתו התחפש ובוא במלחמה (לעיל יח) :
Ralbag (non traduit)
ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם התחפש. ר''ל כי שנה בגדיו כדי שלא יכירוהו וילבש כלי מלחמה ולא שמע אל דברי נכה מפי אלהים. ידמה שמלחמתו היתה על פי נביא מה והגיד לו שאם ימהר יצליח כאמרו ואלהים אמר לבהלני :
23
וַיֹּרוּ֙ הַיֹּרִ֔ים לַמֶּ֖לֶךְ יֹאשִׁיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ לַעֲבָדָיו֙ הַעֲבִיר֔וּנִי כִּ֥י הָחֳלֵ֖יתִי מְאֹֽד:
Les archers tirèrent sur le roi Josias, et le roi dit à ses serviteurs : "Transportez-moi, car je suis grièvement blessé."
M. David (non traduit)
ויורו היורים. המורים בקשת ירו בו חצים: העבירוני. העבירו אותי מן המרכבה ההיא כי נעשיתי חולה מאוד וקשה לי לרכוב בה:
M. Tsion (non traduit)
ויורו. וישליכו : היורים. רובה קשת :
24
וַיַּֽעֲבִירֻ֨הוּ עֲבָדָ֜יו מִן־הַמֶּרְכָּבָ֗ה וַֽיַּרְכִּיבֻהוּ֮ עַ֣ל רֶ֣כֶב הַמִּשְׁנֶה֮ אֲשֶׁר־לוֹ֒ וַיּוֹלִיכֻ֙הוּ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיָּ֕מָת וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקִבְר֣וֹת אֲבֹתָ֑יו וְכָל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלִַ֔ם מִֽתְאַבְּלִ֖ים עַל־יֹאשִׁיָּֽהוּ: (פ)
Ses serviteurs l’enlevèrent de son char, le mirent sur un autre char qu’il avait et le conduisirent à Jérusalem, où il mourut. Il fut enseveli dans le sépulcre de ses ancêtres, et tout Juda et Jérusalem prirent le deuil pour Josias.
Rachi (non traduit)
עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה. לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ לִרְכּוֹב עַל שְׁנֵי מַרְכְּבוֹת הָרִאשׁוֹנָה עִיקָּר וְאִם יִצְטָרֵךְ יֵשֵׁב בַּשְּׁנִיָּה בָּרִאשׁוֹנָה יָצָא לִפְנֵיהֶם וּכְשֶׁחָלָה הִרְכִּיבוּהוּ עַל הָרֶכֶב הַמִּשְׁנֶה:
M. David (non traduit)
על רכב המשנה. השניה ההולכת אצל מרכבתו הנוחה יותר לרכוב בה:
25
וַיְקוֹנֵ֣ן יִרְמְיָהוּ֮ עַל־יֹאשִׁיָּהוּ֒ וַיֹּאמְר֣וּ כָֽל־הַשָּׁרִ֣ים | וְ֠הַשָּׁרוֹת בְּקִינ֨וֹתֵיהֶ֤ם עַל־יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ עַד־הַיּ֔וֹם וַיִּתְּנ֥וּם לְחֹ֖ק עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִנָּ֥ם כְּתוּבִ֖ים עַל־הַקִּינֽוֹת:
Jérémie fit une complainte sur Josias ; tous les chantres et chanteuses ont célébré Josias dans leurs élégies jusqu’à ce jour, et ils en ont fait une coutume obligatoire en Israël. Elles se trouvent consignées parmi les Elégies.
Rachi (non traduit)
וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׁרִים. לְשׁוֹן שִׁירָה מְשׁוֹרְרִים כִּי גַּם שִׁירָה וְקִינָה בְּקוֹל אַחַת נֶאֱמָרִין עָלָיו נִיבָּא עָמוֹס וְהֵבֵאתִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם וְהֶחֱשַׁכְתִּי לָאָרֶץ בְּיוֹם אוֹר זֶה יוֹמוֹ שֶׁל יֹאשִׁיָּהוּ שֶׁמֵּת בֶּן תִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנִים בַּחֲצִי יָמָיו דִּכְתִיב (תְּהִלִּים צ') יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וּכְתִיב (עָמוֹס ח') וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל וְכָל שִׁירֵיכֶם לְקִינָה וְשַׂמְתִּיהָ כְּאֵבֶל יָחִיד וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׁרִים וְשָׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם וְכָל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם מִתְאַבְּלִים עָלָיו:
וַיִּתְּנוּם לְחֹק. כְּשֶׁמִּזְדַּמֵּן לָהֶם שׁוּם צַעַר וּבְכִיָּה שֶׁהֵם מְקוֹנְנִים וּבוֹכִים עַל הַמְּאוֹרָע הֵם מַזְכִּירִים זֶה הַצַּעַר עִמּוֹ דּוּגְמָא בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁמַּזְכִּירִים קִינוֹת עַל הַהֲרוּגִים בִּגְזֵירוֹת שֶׁאֵירְעוּ בְּיָמֵינוּ כֵּן יִבְכָּיוּן עַל מוֹת יֹאשִׁיָּהוּ דּוּגְמָא (שׁוֹפְטִים י''א) וַתְּהִי חֹק בְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹמֵר (שָׁם) לְתַנּוֹת לְבַת יִפְתַּח הַגִּלְעָדִי אַרְבָּעָה יָמִים בַּשָּׁנָה:
וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל הַקִּינוֹת. עַל סֵפֶר הַקִּינוֹת:
M. David (non traduit)
השרים והשרות. המשוררים והמשוררות וכאשר המשורר בדבר שמחה נקרא משורר כן בדבר קינה ויללה נקרא משורר כי תוכן א' להם בדבר הרמת הקול ובהכרעת הנעימה: בקינותיהם. ר''ל בעת אשר קוננו קינה מה אמרו אז זכרון מיתת יאשיהו לקונן גם עליו: ויתנום לחוק. קבעו חוק בישראל להזכיר מיתת יאשיהו בקינותיהם: והנם כתובים. הקינות של יאשיהו: על הקינות. בספר איכה:
Ralbag (non traduit)
והנם כתובים על ספר הקינות. ידמה שהיה שם ספר נזכרו בו כל אלו הקינות. או רמז בזה אל ספר הקינות שעשה ירמיה והוא מגלת איכה. שם קונן ירמיה על יאשיהו באמרו רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם (איכה ד' כ') כי בעון הדור הוא מת כמו שבארנו בספר מלכים :
26
וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יֹאשִׁיָּ֖הוּ וַחֲסָדָ֑יו כַּכָּת֖וּב בְּתוֹרַ֥ת יְהוָֽה:
Pour le surplus des faits et gestes de Josias et ses actes de piété conformes aux prescriptions de la Loi de l’Éternel,
Rachi (non traduit)
וַחֲסָדָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת ה'. (וּבִמְלָכִים ב' כ''ג) כְּתִיב וְכָמוֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כָּאן הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה:
M. David (non traduit)
וחסדיו. החסדים אשר עשה ככתוב בתורה:
27
וּדְבָרָ֕יו הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה:
ses premières et ses dernières actions, tout cela est consigné dans le livre des Rois d’Israël et de Juda.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source